שריפות והצתות 

לפני מספר שנים אירע שריפה ענקית באחד ממפעלי ייצור הפלסטיק הגדולים ביותר בישראל ואולי אחד הגדולים בעולם.המאמר לא יעסוק בפן המקצועי על אופן הגילוי והחשיפה אלא על פן אחר ושונה ויחודי לסוג חקירה שכזה : ניהול חקירה פרטית מרובת יעדים , עדים ופעילות אינטסיבי של מספר רב של חוקרים בזירת אירוע אחד. במשפט אחד: אייך מנהלים חקירה מורכבת ורבת משתתפים בצוות שאינו הומוגני.

בשריפה שהחלה באחד משלושת אזורי האחסון כאשר כל אזור הנו בגודל של למעלה מ 8000 מ"ר. השריפה החלה כאשר במפעל הייצור הנמצא ממש מולו עבדו באותה השעה משמרת הלילה של המפעל.האש שהחלה להתפשט במחסן התפשטה במהרה לכל שלושת אזורי ים אחסון וכילתה שטח של כ 24,000 מ"ר .כתוצאה מהשריפה נגרם נזק של מאות מיליוני ש"ח ופוטרו מאות עובדים שהתפרנסו לאורך שנים מקיומו של המפעל באזור שאינו משופע במקומות עבודה.

חקירת האירוע הצריכה אלפי שעות חקירה על ידי מספר רב של חוקרים בעת ובעונה אחת ובמצב שכזה היכולת לשלוט על החקירה הן מבחינת המידע המצטבר והן מבחינת סוג השאלות והתשובות שצריכים להתקבל על מנת למצוא חוט מקשר או קצה חוט שיוביל לסיבת פרוץ השריפה , ובמקרה שיתגלה כי מדובר בהצתה בזדון שיוביל למניע של המציתים היוותה אתגר משמעותי מבחינת ניהול חקירה ברמות שכאלה.

כלומר בשונה מחקירה פרטית רגילה שבו חוקר אחד מרכז את כל מקורות המידע יודע להצליב את המידע שקיבל ולהמשיך בקו החקירה שהתווה , הרי בחקירה שבו מוערבים מאות עדי ראיה ומספר רב של חוקרים פרטים שכל אחד מגיע מרקע שונה, יכולות תשאול שונות וסגנון חקירה שונה היכולת ללכת לאיבוד בין הררי המידע גבוהים ביותר והחקירה עלולה "ללכת לאבוד" כלומר "מרוב עצים לא ניתן יהיה לראות את היער".

ראוי להדגיש כי בחקירה בהקף שכזה מבחינה כלכלית ישנם גם גורמים מתחרים רבים, אינטרסים מנוגדים של גורמים שונים ,מספר רב של פוליסות ביטוח שונות כאשר כל לקוח מבקש לדעת פן אחר שמשרת את האינטרס שלו.

השיטה שננקטה הגיעה לאחר מספר שבועות בהם נאספו עדויות רבות ממספר רב של עדי ראיה כאשר כל עדות עמדה בפני עצמה ולא נמצא התאמה למידע שנאסף על ידי גורמים אחרים או חוקרים אחרים בגין אותם השאלות.כאשר קיבלתי את תיק החקירה לידי ביצעתי את הפעולות הבאות :1. קראתי את כל החומר שנאסף על ידי כל אחד מהגורמים.2. רשמתי לעצמי את כל המטרות הראשיות שאני רוצה להשיג 3. רשמתי את כל המטרות המשניות או הנגזרות מהמטרות הראשיות.4. כנגזרת מהרשום לעיל רשמתי את כל סדרת הפעולות שאני רוצה לבצע :א. בזירת האירוע. בחקירת עדים. בחקירת מומחים.5. לאחר מכן התחלתי לבצע מערכת טבלאית שבו נרשמו שאלות ותשובות ומי נתן אותן והאם התשובות שניתנו עונים על השאלות ששאלתי את עצמי שצריכים היו להשאל.6. בשלב הבא ערכתי סדרת חקירות משלימה של זירת האירוע על מנת לקבוע מהו סיבת השריפה. כמובן ששלב זה הוא קריטי וראשוני ולכן הסתייעתי בכל הגורמים המקצועיים המוכרים לי בענף . אין ספק כי ללא קשרים ומידע רב שנצבר לאורך שנים של ניסיון לא הייתי מצליח לגייס את אותם הגורמים המקצועיים למחויבות להגיע לחקר האמת . אני כמובן מתכוון לגורמים כגון חוקרי זירה משטרתיים, חוקרי מכבי אש, חוקרי זירה פרטיים ומומחים שונים בתחום מדע האש כגון מומחים להתקנת מערכות כיבוי אוטומטים, זרימה ולחץ מים .7. בשלב הבא דרשתי וקיבלתי את כל המידע הדיגיטאלי שניתן לאסוף בזירה: מערכת התקשורת הפנימית והחיצונית של החברה כולל טלפונים של המרכזיה שיצאו ונכנסו, מערכת גילוי אש עשן, תדפיסי בזק, תדפיסי טלפונים ניידים, מערכת ניהול זרימת המים במתזים האוטמטים , מערכת הדווח של העירייה , מכבי האש ומשטרה. מערכת כוח האדם, תיקי עובדי שנמצאו במשמרת .8. עריכת תרשים זרימה ממוחשב המעתד לפי סדר כרונולוגי אוביקטיבי את אשר קרה בזירה החל מהרגע שהתקבל המידע הראשון על שריפה במפעל.9. חקירות משלימות לאותם עדים שמסרו עדות ועדותם לא חפפה או הלמה את הראיות שנאספו וביצענו אימותים ועימותים.10. קביעת חשודים וחקירתם11. בדיקת פוליגרף.12. סיכום תיק החקירה תוך ציון מקורות המידע האוביטיבי והסתירות שהתגלו. לולא ננקטה השיטה הזאת על ידי ספק באם ניתן היה לשלוט בתיק החקירה המורכב שלא לדבר על כך שלא ניתן היה להגיע לממצא כל שהוא.כותב המאמר: שמואל שטיינר - חוקר פרטי בקבוצת מוקד חקירות חבר ועד אגודת אגודת חוקרי הדליקה הבין לאומיים ונחשב מומחה בתחום של חקירת הונאות כתוצאה משריפה ומרצה באגודת חוקרי הדליקות "בתחום של הצתה לשם רווח"